החלטה בתיק ת"א 57401-01-13

לפניי מספר בקשות ביניים בתובענה שבכותרת. ביום 11.2.13 ניתנה על ידי החלטה בבקשה לצו מניעה זמני, בה סקרתי בהרחבה את עיקרי הדברים ואת עמדות הצדדים, ומטעמי יעילות איני רואה מקום לשוב ולפרטם. אציין בקצרה שעסקינן בתובענה למתן פסק דין המצהיר על בעלות התובעות בחנות בהרצליה (להלן: " הנכס"), באופן שהבעלות בו אינה כפופה לזכויות הנתבעים 3 ו-4 (להלן: " אורן") וכי על הנתבעים 6 ו-7 (להלן: " עורכי הדין") לרשום את הזכויות בנכס על שם התובעות. החנות מצויה במבנה שנבנה על ידי חברה קבלנית, הנתבעת 1 שהייתה בבעלות מר כהן שנטען שהוא גם בעלים של התובעות. החברה נקלעה להליך כינוס נכסים במסגרתו מונה עורך דין אופיר ז"ל לטפל ברישום היחידות במבנה על שם רוכשיהן ולאחר פטירתו מונו עורכי הדין להמשיך במלאכה. לטובת אורן רשומה הערת אזהרה על הנכס להבטחת חוב המגיע להם מהתובעות. 

בדיון ביום 3.6.13 נדונו מספר בקשות ביניים ובחלקן ניתנה הכרעה וביתרתן ניתנה הצעת בית המשפט והתבקשתי ליתן ארכה להגשת עמדות הצדדים לה. הואיל ונמסר שלא הושגה הסכמה ליתרת הבקשות, יש אפוא להכריע בהן כמפורט להלן:

בקשה 28

בקשת התובעות למתן פסק דין חלקי לפיו הן זכאיות לבעלות בנכס, כי על עורכי הדין לרשום את זכות הבעלות בנכס ולחלופין על עורכי הדין לחתום על כל המסמכים הדרושים לשם העברת הבעלות בנכס על שם התובעות.

הנתבעים וכן עורכי הדין מתנגדים לבקשה.

אפתח בעמדת עורכי הדין: לשיטתם, לא שולם להם שכר טרחתם הפסוק בקשר עם טיפולם ברישום היחידות ומשכך וכל עוד לא ישולם החוב שכר הטרחה הם אינם מוכנים לבצע את הפעולות הדרושות לביצוע הרישום נשוא הבקשה למתן פסק הדין החלקי. במיוחד נכון הדבר לעמדתם, שמי שאמור לשלם את השכר הוא מר כהן, שהינו לשיטתם בעל השליטה בתובעות שהיה כאמור בעליה של הנתבעת 1, שבנתה את הבניין. לכן, מקל וחומר אין לחייבם לבצע את הרישום כל עוד לא ישולם מלוא השכר. באשר למסמכים שעליהם מתבקשים עורכי הדין לחתום במסגרת הבקשה למתן פסק דין, נטען על ידם שהתובעות לא ציינו מהם אותם המסמכים המבוקשים. מכל מקום, הואיל ולשיטתם מדובר במסמכים מהעבר הרחוק שכן ביצעו את עבודת הרישום של הבניין בתחילת שנות התשעים ואין להם כל מידע לגבי המסמכים הרי שחיפושם של אלה ואיתורם מצדיק תשלום בשכר עבור זאת.

התובעות חולקות על עמדת עורכי הדין. לעמדתן בית המשפט שדן בתיק הכינוס קבע שעורכי הדין אינם זכאים לשכר טרחה מהדיירים אלא רק מהחברות שבפירוק, כי בקשת עורכי הדין לעקל ולממש את הנכס להבטחת שכרם נדחתה על ידי בית המשפט, וערעורים שהוגשו על החלטות בית המשפט נדחו. באשר למסמכים נטען כי מדובר במסמכי רישום ואלה אמורים להיות מצויים ברשות עורכי הדין.

תקנה 191  לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 מורה:

               " בית המשפט רשאי, בכל שלב משלבי הדיון, להוציא פסק דין באחת התביעות שבתובענה    או בחלק מתביעה,  את הסעד הנתבע, כולו או מקצתו, לאותה תביעה או לחלקה, או         לסרב     לתיתו, כל אימת שנראה לבית המשפט שאין בהמשך הדיון כדי לשנות את הממצאים       לגבי העובדות המהותיות או לגבי השאלות העומדות להכרעה לענין התביעה או הסעד           כאמור".

ההלכה הפסוקה הורתה כי שימוש בתקנה ייעשה כאשר אין בהמשך בירור התובענה כדי לשנות את הסעדים בגינם מבוקש פסק הדין החלקי ואין צידוק לעכב את מתן הסעד עד למתן הכרעה בתובענה. לרוב ניתן פסק דין חלקי שעה שאין מחלוקת על הממצאים הדרושים למתן הסעד נשוא הבקשה למתן פסק דין חלקי.

יישום התקנה וההלכה על המקרה שלפני מלמד שדין הבקשה להידחות, ואנמק:

מעמדות עורכי הדין והתובעות, שרק את חלקן ציינתי לעיל, עולה שקיימות מחלוקות עובדתיות שלא ניתן להכריע בהן מבלי שמיעת ראיות וקביעת ממצאים ומשכך לא ניתן להכריע לאלתר וליתן פסק דין חלקי כמבוקש. כך, יהיה מקום לבחון את שאלת זכות עורכי הדין לשכר טרחה, מהם המסמכים המבוקשים, הם מצויים ברשות עורכי הדין, מה נדרש לאתרם, ככל שחסרים ועוד. אין עסקינן אפוא במצב שבו אין מחלוקת על העובדות או הודאה בנטען בתובענה כנדרש לשם מתן פסק דין חלקי. 

בנוסף, גם מעמדת הנתבעים למדים שדין הבקשה להידחות. לעמדתם, תנאי להסכמתם למתן פסק דין חלקי כמבוקש הוא שבד בבד עם רישום הבעלות תירשם משכנתא לטובת אורן, שלעת הזו רשומה לטובתו כאמור הערת אזהרה. סוגיית זכויות הנתבעים האמורים בנכס, שנויה במחלוקת בין הצדדים, ולכן כל עוד לא יוכרע גורל הזכויות של אורן בנכס, ממילא אין מקום למתן פסק דין חלקי כמבוקש. 

בקשות 20 ו- 24

בקשות של עורכי הדין למחוק אותם כצד להליך ובקשתם להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד הכרעה בבקשה הראשונה. לדידם של עורכי הדין לא נדרש מהם סעד ומשכך גם צורפו כנתבעים פורמליים. עוד נטען שמאחר והבעלות בנכס רשומה על שם הנתבעת 1, שהנתבע 1 משמש כמפרק החברה ומטפל ככונס בזכויות הנתבעים האחרים, אזי גם אם יזכו התובעות בתביעה, על הנתבע 1 לטפל ברישום.

לא ראיתי לקבל את הבקשות. שעה שהתובעות טוענות שמתפקידם של עורכי הדין לטפל ברישום הזכויות בנכס על שמן, וכי עורכי הדין הוסמכו לכך על ידי בית המשפט במסגרת הליך הכינוס ואף קיבלו את השכר, אזי הם צד דרוש בתובענה. זאת ועוד, מעמדות הצדדים בבקשה 28 עולה כי קיימת מחלוקת בין הצדדים לה באשר לבקשת התובעות לחייב את עורכי הדין לבצע את הרישום ולחתום על המסמכים וגם בכך טעם לדחות את הבקשה למחיקת עורכי הדין מההליך.

משכך, עורכי הדין יגישו כתב הגנה עד ליום 1.9.13.

בקשות 18 ו- 21

בקשות הנתבעת 5 (להלן: " גיחד"), למחיקתה כנתבעת בתיק והארכת מועד להגשת כתב הגנה עד לאחר החלטה בבקשת המחיקה. יצויין כי גיחד הינה חברה בשליטתו של מר יחיאל גוטווין, מבעלי חברת כהן גוטווין בע"מ. גיחד התקשרה בהסכם עם הנתבעת 1, לרכישת זכויות בשטחים מסחריים במבנה בו מצוי הנכס ונטען שהיא צד להליכים נשוא החוב לאורן. מכל מקום, לעמדת גיחד אין לה טענה באשר לנכס ומשכך יש למחוק אותה מההליך. בתגובת התובעות לבקשה מציינות אלה בהרחבה את המעמד של גיחד בנשוא התובענה וההשפעה שיכולה להיות מההכרעה בתובענה על זכויות גיחד. אכן, לא ניתן להתעלם מכך שקביעות בתיק זה עלולות להשליך על זכויות של גיחד ולכן נכון עשו התובעות שעה שצירפו את גיחד להליך, גם אם אין להן עניין ישיר בסעד נשוא התובענה כמי שעלולה להיפגע כתוצאה מההכרעה בתיק.